הסיפור שלנו

בבוקר אחד ב-07 באוקטובר 2023 התהפכו החיים והפכו לגיהינום עלי אדמות. לא פחות. טבח המוני שבוצע בידי חיות אדם, שהפרו כל קוד אנושי ומוסרי בברוטליות שאין מילים לתארה. בנוסף לאבדות בנפש של חברי הקיבוץ, הקיבוץ היפהפה שלנו ספג פגיעה ישירה שחרבה אותו כמעט לחלוטין. בתים ובנייני ציבור נשרפו ונפגעו קשות, במקרים מסוימים עד כלות ונשארנו פליטים בארצנו, ללא בית לחזור אליו.

​

לרגעים נדמה היה שלמקום הזה, שהיה פעם הבית שלנו, אף אחד כבר לא ירצה לחזור אחרי הטראומה ששרדנו. אבל זה היה רק לרגע.

קהילת הקיבוץ היא קהילה שורדת, נלחמת, נחושה. מלח הארץ. וכמו שאין לנו ארץ אחרת, אנחנו מרגישים שאין לנו בית אחר. בחרנו לגור בעוטף ולחזק את החוסן הלאומי והיום, למרות הטרגדיה, למרות הלב המנופץ לרסיסים, לצד הכאב הבלתי נסבל, ולמרות התחושה הקשה שהופקרנו ונבגדנו, אנחנו מאמינים ששיקום הבית שלנו יעזור לנו לשקם את הנפש המדממת ויחזק את תחושת השליחות שלנו.

כאן אתם נכנסים לתמונה. עם נדיבות הלב, הכיס הפתוח והרצון לתרום ולעזור. כי לא נוכל לעשות זאת לבד. ואין מי שידאג לנו. מאז ה- 7 באוקטובר אנחנו יתומים. אין ממשלה. אין תקציבים. אין מי שיקשיב ואין עם מי לדבר.

​

ויש אתכם. עם ישראל. חי. בועט, נלחם. ערב זה לזה.

אנחנו, תושבי קיבוץ כיסופים ששרדו את הנורא מכל, מבקשים את עזרתכם, כדי שנוכל מתי שהוא לחזור הביתה.